הצד הקולינרי של הדנובה
איך גיליתי את בודפשט דרך הבטן?
לבודפשט יש הרבה להציע, היא עיר פופולארית, מלאת תיירים, תוססת וחיה, ולמרות כל זה, בחרתי לכתוב את הפוסט הראשון של הטיול שלנו בבודפשט דווקא על אוכל.
בודפשט הפתיעה אותי בהיבט הקולינרי שלה, יש בה מגוון רחב של מסעדות בסגנונות שונים מכל רחבי העולם, וכמעט כל ארוחה היא הצלחה.
תוסיפו לכך את המחירים הזולים מה שהופך את החוויה לנחמדה עוד יותר.
בחמשת הימים שטיילנו בבודפשט אכלנו לא מעט, ויש סיכוי סביר שחזרתי עם קילו וחצי אובר וויט ולא במזוודה..
היא לא באמת יוקרתית אבל קצת הרגישה כזו, בסטה פסטה (בקיצור) היא מסעדה איטלקית שנמצאת במרכזו של הרחוב הראשי והמפורסם ביותר בבודפשט – ואצי אוצה. (פירוש המילה ואצי בהונגרית היא רחוב)
המנות יפות וטעימות, המחירים נוחים והאלכוהול נהדר, במיוחד כשמורידים כוס יין באמצע היום.
אני אכלתי ריזוטו מעולה וזיו בחר ברביולי גבינות מושלם, בתוספת שתי כוסות יין הארוחה עלתה כ – 120 שח. לא באמת יוקרתית כפי שהבנתם. ועם זאת – היא הייתה בין הארוחות היקרות שאכלנו בעיר.
הערה חשובה: שימו לב שברוב המסעדות בבודפשט השירות כבר כלול במחיר.
כל מי שטס לבודפשט שמע על הבר ויקי ברצלונה. הוא נמצא באחד המקומות היותר טרנדיים בעיר, “חצר גוזדו” בלב ליבו של הרובע היהודי התוסס.
חצר גוזדו היא סמטה ארוכה וצרה המכילה ברים ומסעדות רבים, ובשעות הערב היא עמוסה לעייפה.
הגענו בעקבות המלצות שמצאנו ברשת, ואין ספק שהמציאות עלתה על כל דמיון.
ראשית, האווירה הצעירה, המוזיקה ועיצוב המקום כבר משרים אווירת כיף והנאה.
שנית, האוכל היה מדוייק במפתיע, התפריט כולל כמה עשרות מנות טפאס בסגנון מזרח תיכון עם נגיעה איך לא בספרד… כל מה שבחרנו היה מצויין – פלאפל בליווי סלט ערבי וטחינה, שיפודי חזה עוף וגולת הכותרת פילה בקר שהיה אחד הטובים שאכלתי בשנים האחרונות.
בליווי קוקטייל הבית שלי (שפריץ אפרול) והבירה של זיו, היה ערב מושלם וטעים במיוחד.
אנחנו הישראלים פוקדים ככל הנראה את המסעדה בקביעות, בבירור מהיר עם המלצר אם הפירה המוגש במנת הפילה הבקר חלבי, לא הזדקקנו להסברים ארוכים הפעם כי להפתענו, המלצר שאל מיד אם אנחנו רוצים מנה כשרה, ולפני שהספקנו לרסן את התלהבותנו מהמחווה, הפירה הוחלף לתפוחי אדמה פרכים וטעימים.
את הסושי גיליתי במקרה בשנתיים האחרונות. ״על הנייר״ אני וזיו לא אוכלים דגים. זיו עדיין לא, אבל באופן הזוי ומקרי לחלוטין כאשר נחשפתי לפני כשנתיים לסושי, התחלתי בצמחוני, ולאט לאט אני נפתחת לסוגים שונים גם כאלה שמכילים דגים.
ל thai spicy nine הגענו בזכות המלצה של החברה הכי טובה שלי ליאת, ושותפתי המלאה לסושי בארץ, שאכלה בה חודש לפני שאנחנו הגענו לבודפשט , ואמרה שאנחנו חייבים! ואם המומחית לסושי אומרת, אז היא יודעת מה היא אומרת. וכמובן שהיא ידעה, פתחו במרק טום יאם מושלם, ובהמשך אני הזמנתי שני רולים מצויינים (במחיר של רול אחד בארץ) הוכיחו זאת היטב.
זיו, שרק ״טועם״ סושי צמחוני, הצליח למצוא את עצמו נהדר בתוך תפריט עשרת העמודים של המסעדה ובחר נודלס עם קשיו שהיה מוצלח ביותר.
Thai spicy nine–Karoly krt,13-15, budapest
בוקר טוב בודפשט
בארוחות הבוקר המזל פחות האיר לנו פנים, היו לנו המון המלצות למסעדות עם ארוחות בוקר שוות, אבל בגלל שנסענו בתאריכי הכריסמס (25-26.12) חלק מן ההמלצות לא היו רלוונטיות כי פשוט המסעדות היו סגורות.
Fresh corner – את הבוקר הראשון שלנו תכננו להתחיל בסירקוז קפה המומלצת, אבל האכזבה מיהרה להגיע וגילינו שהיא סגורה לרגל החג (למרות שניסיתי לברר מראש, לא היה מידע על שעות הפתיחה בחג באתר המסעדה). מכיוון שהיינו רעבים ובנוסף לקראת סיור ארוך, נכנסנו למקום הראשון שנראה לנו סביר. ואכן הוא היה רק סביר. המבחר לא היה גדול, וכמעט כל המנות לא התאימו לנו. התאכזבנו במיוחד לגלות שהמנה הצמחונית היחידה בתפריט (אגס בנדיקט אבוקדו) חסרה. לבסוף בחרנו באגס בנדיקט סלמון, ללא הסלמון… (היות ואנחנו לא אוכלים דגים). אין ספק שהורגש חוסר במנה, אך היא ביצעה את העבודה בסיפוק הרעב שלנו והצורך המתבקש לקפה.
Fresh corner – kraoly krt. 11, budapest
cirkusz cafe – אחרי ההאכזבה מהבוקר הראשון, את הבוקר השני פתחנו בסירקוז קפה המפורסמת. הגענו מוקדם יחסית (לפני השעה 10), ולכן ההמתנה הייתה מאוד קצרה. אני הזמנתי אגס בנדיקט תרד שהיה מושלם! זיו הזמין ארוחת בוקר ליחיד בגרסה הצמחונית (או יותר נכון לומר – הכשרה), שגם הייתה טעימה מאוד. עם זאת, התאכזבתי שוב לגלות שאין כמעט מבחר לצמחוני/ טבעוניים/ ללא גלוטן, כך שצמצם עבורנו את התפריט למינימום. עם זאת, סירקוז הוכתרה לארוחת בוקר הטובה ביותר שאכלנו בבודפשט.
בבוקר שאחרי בחרנו בקפה ומאפה בבית קפה ליד המלון, לא משהו שצריך לכתוב עליו, אבל הצטלם יפה.
Cirkusz cafe- dob utca 23, budapest
מילה אחת על הקפה בבודפשט – מי שמכיר אותי ואת זיו יודע שההתמכרות הכי גדולה שלנו היא קפה! אנחנו שותים המון קפה, ובחו”ל אוהבים מאוד להתפנק בבתי קפה, וכמובן בסטארבקס אהובתנו. הקפה בבודפשט היה פחות ערב לחיכנו. התערובת הייתה חמצמצה והפכה את הקפה ללא מוצלח לדעתי. המקום שבו שתינו את הקפה הכי טעים בעיר, היה דווקא בחנות הבוטיק של נספרסו…
שקלתי לשמור אותה לסוף אבל לא הצלחתי להתאפק, ללא ספק oriental soup house הויאטנמית הוכתרה מבחינתי כמסעדה הטובה ביותר שאכלנו בה לאורך כל הטיול. היא נחשבת די פשוטה, אבל אותנטית וטעימה במיוחד.
בתור אחת שמשתדלת לא לאכול גלוטן, אוכל אסייאתי הוא האוכל האהוב עלי.
אני מוכנה לטבוע עכשיו בתוך המרק המושלם שאכלתי שם,עשיר בטעמים מקומיים (של ויאטנם כן? ) המורכב מציר בקר וירקות, ומגיע עם חתיכות בקר נדיבות.
זיו שוב הלך על גרסת הפילה שגם הייתה מצויינת. למנה ראשונה הזמנו דים סאם צמחוני שהיה מושלם.
הארוחה הכי טעימה והכי זולה שאכלנו, ועלתה בסך הכל כ – 70 שח כולל שתייה.
הגאנק פוד - מרתה בורגר ופיצה מי
בארץ אנחנו משתדלים להימנע מג’אנק פוד, אבל בחו”ל אנחנו מרשים לעצמנו קצת יותר. במיוחד בשביל לטעום את הג’אנק פוד המקומי.
pizza me רשת פיצריות בבעלות ישראלית (!) הפרוסה בכל רחבי בודפשט. כמעט בכל קרן רחוב תמצאו סניף של הפיצה המקומית. ערב אחד שהיינו כבר מותשים מההליכה של כל היום, ירדנו להביא פיצה ואכלנו בחדר. פיצה היא הג’אנק פוד שלרוב נמצא אצלי בתחתית הרשימה, אבל הבחירה שלנו בתרד ריקוטה הוכיחה את עצמה כמצויינת וטעימה במיוחד.
bamba marha burger bar לא ממש ג’אנק פוד, אבל לא מזון בריאות. רשת מסעדות ההמבורגר המקומית מציעה שפע של מנות המבורגר עם טופינג שונים ותוספות לצד ההמבורגר. זול מאוד, טעים ומשביע.
הקרמשניט המושלם - רוזורום (Ruszwurm)
קפיצה קלה לאיזור בודה, ומרחק הליכה קצר ממצודת הדייגים המפורסמת, נמצאת קונדטוריית רוזורום.
קונדטוריית רוזורום היא מוסד ותיק ומוכר מאוד בבודפשט, היא נמצאת שם כמעט 200 שנה, מאז 1827. שמה הולך לפניה ועל כן התור שמשתרך מחוץ לקונדיטוריה הקטנה זולג גם אל עבר הרחוב. מבקרים רבים מוותרים על ההמתנה הארוכה ופשוט אורזים עוגה וקפה לדרך.
אנחנו (ובעיקר אני) התעקשנו על החוויה שבישיבה, והמתנו את התור הארוך.
המקום עצמו קטן מאוד, שני חדרים צמודים, קטנים וצפופים, ומאוד מאוד אותנטיים. שתי ויטרינות עמוסות בעוגות, כשהמפורסמת בניהן – הקרמשניט. אם תעיפו מבט אל הסובבים, תמצאו לפחות קרמשינט אחד בכל שולחן.
החלטנו להיות מקוריים ובחרנו במפתיע- בקרמשניט! לצד קפה מוקה עם קצפת, זה הייתה שעת שחיתות (שהשביעה אותנו לזמן ארוך מהצפוי). הקרמשניט כאמור היה מעולה, וגם האווירה והשירות.
יאמר לזכותם של עובדי המקום, שלמרות עומס המבקרים הרב, הם מתמודדים איתו כראוי, וכאורחת בקונדיטוריה, לא הרגשתי את עומס המקום.
על “קפה ניו יורק” פינטזתי עוד מהארץ. הכל היה לי ברור מראש. ידעתי שנצטרך להמתין המון זמן בתור, ידעתי שהיא יקרה אפילו בהשוואה לארץ, ידעתי שהאוכל שם לא בהכרח שווה את כל המהומה, ידעתי שהיא ממוקמת בגב של המלון שלנו, וידעתי שהיא מדהימה ביופיה, אולי יותר מכל מסעדה אחרת שהייתי בה, וזה מבחינתי היה שווה את הכל.
כדי לדאוג שלא אפספס אותה, שלחתי טרום נסיעתנו מייל למסעדה לברר שאכן היא פתוחה בכריסמס, וגיליתי בשמחה שהיא פתוחה כרגיל בכל ימי החג.
למרות שחלפנו על פניה כמה פעמים ביום, בדרך למלון שלנו, הגענו אליה למרבה האבסורד, רק בבוקר האחרון של הטיול שלנו.
התור, דרך אגב מתחיל כבר בעשר בבוקר, וממשיך לשעות הערב המאוחרות, ובכל שעה שעברנו לידה היא הייתה מלאה.
קפה ניו יורק היא המסעדה הכי תיירותית שאכלתי בה, ואתם ככל הנראה לא תמצאו בה מקומיים. המטרה הייתה החוויה, וכמובן הצילום, והאוכל הפעם, היה בשוליים.
המסעדה מעוצבת כמו ארמון מפואר מימי הבניים. התקרות המעוטרות, הפיתוחים בעמודי השיש ברחבי האולם הגדול, השנדלירים התלויים מן התקרה, והקישוטים המוזהבים נותנים תחושה כאילו אנחנו בני מלוכה שסועדים בארמון שלהם. למרות השם, קפה ניו יורק מתהדרת בתפריט נאה המכיל הכל! – מארוחת בוקר קטנות, לבופה בוקר עשיר, לקינוחים מרהיבים, וגם למנות עיקריות כמו שניצל וינאי, פסטה, מרקים, וסטייקים. המחירים כאמור לא זולים בלשון המעטה. בופה בוקר ליחיד עולה כ- 120 ש”ח לאדם, קפה עלול לעלות גם 32 ש”ח (!) לכוס אחת.
בחרנו לצורך הטעימה וכדי לא לצאת עם חורים בכיסים, במנת פרנץ טוסט (3 פרוסות לחם קטנות), וביצה עלומה המגיעה עם טוסטונים. וכמובן קפה. הארוחה המאוד קטנה שלנו עלתה לא פחות מ – 167 ש”ח (כולל שירות).
אבל התמונות, התמונות מושלמות…
או בשמה האמיתי ג’אלרטו רוזה (gelarto rosa), היא כנראה המאכל הכי מצולם בבודפשט, ואולי הכי מזוהה עם בודפשט. הדבר הראשון שעלה לי לראשון כשהתחלנו לחשוב בודפשט זה “היי, יש שם גלידת פרח”.
בעיקרון, אני לא אוכלת גלידות, רגישות ללקטוז והיעדר טעמים מעניינים בגזרת הפרווה, גרמו לי פשוט לוותר על גלידה בעשור האחרון (ולא, סורבה זה לא גלידה…)
אבל החלטתי לבדוק מה יש למקום להציע, ולשמחתי הופתעתי לגלות שלג’אלרטו רוזה יש מבחר נאה של גלידות טבעוניות. הקשבתי להמלצת המוכרת ובחרתי את השילוב המנצח בננה שוקולד!
היה שווה ופוטגני במיוחד.
איך אפשר בלי קיורטוש??
לפני כמה שנים כשהקיורטוש הגיע לארץ, אמא שלי שביקרה שנים לפני זה בבודפשט, והתלהבה ממנו בטירוף, התחילה לפנק אותנו, ובכל פעם שבאה לביקור, השקית עם הקיורטוש הריחני הייתה בחיקה. עם הזמן ההתלהבות מהקינוח ההונגרי ירדה, וכך מאפיות הקיורטוש בארץ נעלמו כמעט לחלוטין (אם יש אשמח לדעת איפה!!).
מי שלא יודע, קיורטוש (שמשמעותו בהונגרית ארובה) הוא קינוח בצורת גליל חלול העשוי שכבות של בצק שמרים ומגיע בטעמים שונים לבחירה.
הבצק מגולגל על סוג של מערוך מעץ הנצלה על גחלים חיות, מיד לאחר האפייה בוזקים על הקירטוש סוכר וכן את התוספות הנבחרות (תבחרו בשקדים!).
יש עשרות מקומות לקיורטוש בבודפשט, ובזכות שווקי הכריסמס קיבלנו עוד כמה. וגם אכלנו, יותר מאחד… (ראו הוזהרתם, ברגע שמתחילים קשה לעצור).
הקירטוש הטעים ביותר (ובפער די גדול מהאחרים) שייך למולנר, וכן, כל הסופרלטיבים שהם מקבלים מגיעים להם, למרות שהוא הכי יקר (ועדיין כ- 15 שח לקריוטוש גדול, כאשר בשווקים, או במקומות אחרים ניתן לקנות גם ב 7 שח). פריך, מתוק אבל לא מידי, מדוייק ומושלם.
אוכלים בשוק - סקירת דוכני מזון בשווקי הכריסמס
אנחנו חובבים שווקי כריסמס. כמו בטיול שלנו לברלין בכריסמס וגם לאלזס, השווקים יחד עם הקישוטים הופכים את העיר למשהו אחר, מנצנץ, חמים וחגיגי.
לכל מדינה יש את המאכלים שלה המייחדים אותה. בגרמניה מצאנו את תפוחי האדמה עם שמנת חמוצה ובצל ונקניקיות הקארי וורסט, ובאלזס את הטארט פלמבה והשוקרוט.
גם להונגרים יש את המאכלים שלהם. בשר החזיר מככב ברוב המנות, אבל לצד זה אפשר למצוא כמובן את הגולאש ההונגרי עם הפפריקה המפורסמת, את הקיורטוש שכתבתי עליו קודם, ואת הלנגוש.
הלנגוש, הוא למעשה בצק שמרים מטוגן שנראה כמו פיתה תפוחה מאוד, ומזכיר בטעמו פריקסה. המוגש עם שמנת חמוצה או קרם פרש, ועליו תוספות לבחירה.
טעים, מושחת משמין. הרשנו לעצמנו לחלוק אחד.
למרבה ההפתעה, לאורך כל הטיול שלנו, לא יצא לנו לטעום גולאש, תיכננו ואפילו הגענו לאחת המסעדות היותר מוכר בזכות הגולאש שלה, וויתרנו על ההמתנה הארוכה..
אי אפשר לטייל בין שווקי כריסמס בלי להזכיר את הערמונים החמימים שכל כך מזוהים עם אירופה ועם התקופה. לא לווותר!
השוק המרכזי בבודפשט – Voromarty square market
מה לא הספקנו?
for sale – מסעדה הונגרית טיפוסית, חביבה מאוד על ידי ישראלים, מתהדרת בהמתנה ארוכה ביותר, ובקליפות בוטנים שמעטרות את רצפת המסעדה. אחרי המתנה של חצי שעה וחיסול כמות נכבדת של בוטנים ויתרנו ויצאנו. השמועות מספרות שהגולאש שלהם שווה טעימה.
מנזה – מסעדה שהיא מוסד בבודפשט, מגישה אוכל מקומי שנחשב ברמה גבוהה, יש צורך להזמין מראש והחלטנו לא להגביל את עצמנו עם הזמנה לשעה מוגדרת.
vintage garden – בית קפה בסגנון קיטש מתוק ורדרד ורומנטי. על הקירות שזורים עשרות ורדים להשלמת המראה הרומנטי. תיכננו להגיע לשם לקפה ביום האחרון ולא הספקנו. – נשמר לביקור הבא.
A table – מסעדה מומלצת לארוחות בוקר שוות. בדומה לסירקוז גם היא הייתה סגורה בימי החג, ולאחר מכן לא הזדמן לנו להגיע.
בגזרת האלכוהול
הזכרתי כבר את ויקי ברצלונה בעיקר בזכות האוכל הבאמת מוצלח שלה. אבל בבודפשט יש עשרות ברים טרנדיים ששווים ביקור.
בר 360 נמצא על גג של בניין במרכז העיר. הישיבה בבר היא בתוך איגלו! מחומם ונעים וכמובן שקוף. יש נוף מקסים ופנורמי, אלכוהול בשפע, ואם מגיעים בשעה מוקדמת, יש גם תפריט אוכל. אנחנו הגענו אחרי השעה 23:00 ולכן זכינו רק באלכוהול, וכמובן גם בנוף.
בודפשט -חוויה קולינרית
בודפשט הייתה בן היתר חוויה קולינרית מוצלחת, יש בה הכל מהכל, וכמעט כל אחד יכול למצוא את הסגנון והעדפה שלו מבחינת מזון.
ואין ספק, סצנת האוכל בבודפשט נותנת בראש לאחיותה הטרנדיות במערב אירופה.
You May Also Like
לארוז בסטייל בLow cost
כרטיס טיסה ב- 5 יורו! זה אפשרי??
