שביל הפסגה הר מירון

שביל הפסגה הר מירון בגליל העליון - מסלול מעגלי וקליל לכל המשפחה

שביל הפסגה הר מירון נמצא איך לא, סביב פסגת הר מירון בגליל העליון.
המסלול באורך 2 ק”מ, מעגלי, קליל מוצל ופשוט יפה! הוא מתהדר בפריחה עונתית מתחלפת, אנחנו טיילנו בסתיו וזכינו לראות את פרחי החלמונית הצהובה שפורחת בין הסבך הטבעי. בסתיו תוכלו למצוא גם את הסתווניות, לראות קצת שלכת כתמתמה, ולאסוף מהרצפה אין ספור בלוטים מעשרות עצי האלון המקיפים את השביל.

מסלול שביל הפסגה בהר מירון

הר מירון הוא ההר השני הגבוה בישראל אחרי החרמון. הוא מתנשא לגובה של 1208 מטרים. אם תטיילו בחורף תזכו אולי גם לשלג. (ובמצב כזה כדאי לבדוק לפני ההגעה שאכן הדרכים פתוחות ויש גישה למסלול).
במסלול תוכלו ליהנות מנוף פנורמי לעבר הרי הגליל והגולן, הכנרת ממזרח, ואם תגיעו ביום בהיר המיוחד תוכלו לראות גם את הר החרמון המבצבץ.

מה לכתוב בוויז? שביל הפסגה בהר מירון נמצא על כביש 89, בין סאסא לבית ג'אן. בוויז יש לכתוב "חניון הפסגה הר מירון", המסלול מתחיל מהחניון ומסתיים באותה נקודה.

שביל פסגת הר מירון - הפרטים הטכניים

תחילה וסיום המסלול: חניון הפסגה
סימון שבילים: אדום
אורך המסלול: 2 ק”מ
דרגת קושי: קל, יש עלייה קלה בתחילת המסלול
נגישות: המסלול לא נגיש לעגלות ילדים ונכים
כניסה למסלול: הכניסה חינם ואינה מותנת בהרשמה מראש.
עונה מומלצת: כל השנה, בחודשי הסתיו והאביב יש פריחה אופיינית לעונה.
בחניון יש שולחנות קק”ל וברז מים, לאורך המסלול יש מצפורים ונקודות תצפית להפסקות קפה.
אין שירותים.

מסלול הטיול- שביל הפסגה

השביל סובב את פסגת הר מירון, כבר בתחילת המסלול תוכלו לראות את הנוף הפנורמי המהפנט לצד עצי חורש טבעיים כמו אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, הקטלב ועוד.
אחרי הקילומטר הראשון על סימון השבילים האדום, תגיעו למצפור הראשון “מצפור צפת”.
במצפור ישנה תצפית מקסימה לעבר צפת, ראש פינה והכנרת.
בהמשך תגיעו אל המצפור השני “מצפור הלבנון” שהוקם על ידי משפחתו של אוריאל פרץ ז”ל שנפל בלבנון.
בנקודה זאת תוכלו ליהנות מתצפית מרהיבה לעבר רמת הגולן, גבול הצפון והר החרמון.
השביל ממשיך עד לפיצול עם המסלול השחור, בו נבחר להמשיך עם הסימון האדום עד לחניון שביל הפסגה לסיום המסלול.

הר מירון והקשר המשפחתי שלי

אני לא יכולה לכתוב על הר מירון ולא לקשר אותו למשפחתי.
מירון היה שם משפחתי עד שהתחתנתי עם זיו ואימצתי את שם משפחתו.
מאחורי השם הזה, המעוברת כמובן, עומד סבא שלי, שלמה מירון ז”ל.
סבא שלי היה איש מאוד גבוה, ביחס לתקופה בה הוא חי – ארץ ישראל של שנות ה -30 להתנשא לגובה של 1.80 נחשב ענק!
מתוך ציונות אמיתית היה לו ברור שאם הוא חי בארץ ישראל, הוא גם יישא עמו שם משפחה עברי.
בעבר היו בוחרים שמות משפחחה על פי עיסוק, מקום לידה, או תכונה, לכן כשסבא שלי חיפש שם משפחה עברי הוא חיפש הר גבוה, כזה שייצג מספיק את המאפיין הכי נראה לעין שלו.
את השם חרמון הוא פסל מיד ובהתלבטות בין עצמון למירון הוא בחר את מירון, למה? אני לא באמת יודעת ולצערי כבר לא יכולה לשאול אותו, אבל אין ספק שהבחירה שלו הייתה טובה.
לבושתי (ואולי קצת לבושת משפחתי גם), עד הטיול הזה לא ביקרתי מעולם בהר מירון, לא במסלולים, לא בהילולה בל”ג בעומר ולא בכלל. מזל שעכשיו תיקנתי.

מה עוד בסביבה?

קשה לנו להסתפק בטיול במקום אחד, ולכן משביל הפסגה קפצנו לביקור בצפת. העיר עם הפוטנציאל הכי לא ממומש בישראל.
אני בטוחה שאפשר לעשות טיולים מיוחדים ומעניינים בצפת אבל השילוב של שבת בה הכל סגור, לצדה האכזבה מהזנחת העיר, לא הולידה ביקור שכזה.
ובכל זאת, אם עדיין אתם רוצים להמשיך לטייל בסביבה תמצאו את נחל עמוד עליו כתבתי בפוסט הזה, את מפלי פרוד, פקיעין, גן לאומי ברעם, וקיבוץ סאסא.
לרעבים שבניכם אני חייבת להמליץ על מסעדת בלנדא בג’יש (גוש חלב), אכלנו בה לפני כמה שנים והיה פשוט מצויין. הפעם היא הייתה סגורה אז המשכנו לחורפיש לארוחת צהריים קלילה.